המסע אל האושר



להיות מאושר, הוא להיות בר מזל [באנגלית HAP=בר מזל], מכאן שאם אינך מאושר, אינך בר מזל. אם תתקן את הדרך בה אתה חושב/מרגיש/חווה תוכל להצטרף לברי המזל ולהיות מאושר.

כאשר אנו שקועים במחשבות שליליות אנו מעצימים אותן. אם רק נצא מדיבור עצמי שלילי, נוכל לגלות את החיים שתמיד רצינו.

אושר או בריאות נפשית טובה שמורים לאלו שעובדים בשביל זה, מרוויחים את זה ומגיעים לזה. אם אנחנו לא מצליחים להשיג את הלך הרוח הזה, אנחנו חייבים לעשות משהו לא בסדר, משהו חייב להיות לא בסדר איתנו. אנחנו לא מתמקדים מספיק בטוב, לא רואים מספיק את חצי הכוס המלאה, לא מכירים תודה על כל הטוב שנפל בחלקנו ...

אם נבצע מיתוג עצמי ל"אני חושב חיובי, אני מזמן לי עולם חיובי" ונדע להמיר את כל ה"לא" והשלילי" , ל"כן" וחיובי" . כמו למשל, חולשה היא חוזקה בבגדי עבודה, מאבק הוא הזדמנות.... אם רק אעשה כך אוכל להצטרף לברי המזל ולהיות HAPPY

שאני קורא אחד מאלפי הספרים בתחום או מקשיב להרצאה בתחום, אני שואל את עצמי, מדוע עלי להדיר חלק כל כך חשוב מעצמי, את רגשותיי השליליים? ממתי זה לא נכון לחוות תסכול, או חלילה דכדוך קל?

האם לרגש שלילי יש תפקיד בחיינו?

הרגש הוא מצפן פנימי שמסמן לנו ביום-יום מה שלומנו ועוזר לנו להבין איפה אנחנו עומדים וכיצד להתנהל. הרגש מספר לנו מה מתחולל אצלנו בפנים. אם נפגענו, חשוב שנרגיש פגועים כי זה מה שיוביל אותנו לאותת למי שפגע בנו איפה הגבול שלנו.

כאשר אנחנו נסים להמיר תודעה כואבת (הרגש השלילי), באופן מלאכותי כפי שמציעים לנו מורי הדרך לאושר, אנחנו חווים ירידה בתחושת המסוגלת העצמית כי יש הנחה מודעת או סמויה בדבר המסוגלות שלנו להתמודד. לאמונות ותפיסות עצמיות כאלה, יש השלכות על כל תחומי החיים שלנו, כמו קריירה וזוגיות.

ילד שעובר חוויה שלילית, חש פגוע וכועס, אבל לרוב הוא לא ידע לתקשר את רגשותיו ולכן מגיב בבכי, צעקות או אלימות. ההורה המגונן מגיב כלפיו ב"זה שום דבר", "הכול בסדר", "אל תבכה" – או במילים אחרות "ילד אל תרגיש רע עם עצמך" והכל מתוך כוונות טובות או בגלל פחד מהתמודדות. ההורה המסור מנסה למנוע מהילד תסכול פגיעות כי זה לא נעים לו.

אבל תפקיד ההורה להכין את הילד לחיים – שכוללים הרבה אתגרים ונפילות. ולא רק רגעים של מלמלות ונצנצים. עליו ליצור בילד את "האדם המתמודד" זה שיכול לזהות כאב, לשהות בכאב, לתקשר כאב

נחזור לאדם הבוגר, אם הוא הוכשר להיות "אדם מתמודד" הוא ידע לחיות עם כל מנעד רגשותיו, ולהפיק מהם תועלת גם שהם שליליים.

אם לא הוכשר להיות "אדם מתמודד", כדאי לו ללמוד מאחר כיצד מגיעים לכך, כי התעלמות מיותר ממחצית רגשותיו אינה הדרך לאושר

אני מאמין כי כפי שלמדנו דפוסי חשיבה והתנהגות שאינם מסייעים לנו לחיות נכון את חיינו ולהפיק מהם את המיטב. יש לנו יכולת להשכיח דפוסים כאלו וללמוד במקומם דפוסי התנהגות שיטיבו איתנו, כמו דפוסי חשיבה והתנהגות של "האדם המסתגל"

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square