על בטלה ומוטיבציה
אפי רוזנברג - קאוצ'ר
אם יכולתם, האם הייתם מעבירים את כל חייכם בבטלה מוחלטת? אם עניתם לאו, מה מניע אתכם לפעול ולהשיג מטרות?
כמאמן אישי - קואצ'ר מצאתי לאורך השנים כי כאשר אני רוצה בהצלחתו של הלקוח שלי
יותר מאשר הוא רוצה בהצלחתו שלו, התהליך האימוני לא יצליח!
כאשר למדתי את הנושא לעומקו גיליתי כי למוטיבציה שלוש מקורות:
הראשון: עד כמה אני מצפה להצליח במעשי? האם מאמצי יתנו פירות טובים
[אם אני מתאמן לקלוע לסל שוב ושוב, האם אני מאמין כי הביצועים שלי השתפרו ואני אצליח?]
השני: האם יש תכלית במאמצי? האם התמורה שאקבל עבור מאמצי ראויה וטובה
[אם אצליח לקלוע לסל היטב, האם יקבלו אותי לנבחרת בית הספר?]
השלישי: האם לתמורה שאקבל יש ערך עבורי? [האם באמת חשוב לי להתקבל לנבחרת בין הספר?]
צירוף שלושת מרכיבים אלו יחדיו יוצר מוטיבציה. כלומר אם אני ממש מצפה להצליח במעשי, ויש תמורה למאמץ זה ולמורה יש ערך בעיני אז תהיה לי מוטיבציה לבצע את מה שאני מבצע בדרך הטובה ביותר. מכיוון שנבואות נוטות להגשים את עצמן, כנראה שגם אקבל את התמורה המוערכת בה רציתי.
ומכאן, אם זיהיתם אצל עצמכם, מוטיבציה לשינוי ואתם מאמינים כי יש לכם יכולת לשנו, וכי התמורה שתקבלו מהשינוי ראויה ומוערכת...אתם בשלים לתהליך אימון מצליח!
