על תרפיית קבלה ומחוייבות - ACT

אפי רוזנברג - קואצ'ר

את הפוסט הזה אני מבקש להקדיש לתרפיה טיפולית בשם ACT - תרפיית קבלה ומחויבות.

למען הסר ספק אני לא מטפל, אני מאמן, הכשרה שונה, תחומי עיסוק שונים. ואני מקפיד מאוד לא לחצות את הגבולות בין שני התחומים. מדוע אם כך, אני משתף את הקוראים בנושא טיפולי? כיוון שגישה זו מעלה סימני שאלה לגבי העולם הטיפולי המוכר.

בתרבות המערב התפתחה סגידה לשחרור ממצוקה פיזית או נפשית. אם יש לך מספר מסויים של תסמינים דכאון, עצבות, דאגנות, חרדה, מכור לעבודה, להימורים, למין, כפייתי, ביישן, זכרונות מטרידים .... פרושו שיש לך אנומליה או אפילו מחלה כלשהי ומייד מודבקת לך תווית

אם נאסוף יחד את כל אלו שיש להם תסמינים כאלו נגלה כי אנו מגיעים בארה"ב כמעט ל 50 אחוז מהאוכלוסיה! אלו רצינו להציג במספרים את היקפו של הסבל האנושי המספרים היו ממש מבהילים.

התמקדות בתסמונות מובילה לפתח גישות טיפוליות השמות דגש על הקלת התסמינים, אבל ! שיפור והקלה תסמינית נמצאת במתאם נמוך עם המצב התפקודי ואיכות החיים. האם תפקיד המטפלים להקל על התסמינים ולהשאיר את הסבל האנושי בידיהם של מורים רוחניים וכוהני דת?

מנקודת מבט של גישת ACT הסבל האנושי נובע מתהליכים פיזיולוגיים נורמליים. אחרת, מדוע אנשים מבריקים, רגישים וטובים שיש להם את כל הדרוש להצליח ולשגשג בחיים, צריכים לסבול ? האם מנגנון הסבל נועד להכשיר אותנו בני האדם להסתגל טוב יותר לסביבה בה אנו חיים. סביבה המזמנת לנו, מוות, מחלות, מלחמות...

ומכאן, אנו סובלים, וזה טבעי, אך יש גורמי מחשבה שמעצמים את הסבל והגמשת החשיבה לש

חרר גורמים אלו מאחיזתם בנוקשות המחשבה מאפשרת הקטנת הסבל.

שאלו את עצמכם, עד כמה אתם יכולים :

לנתק את עצמכם, מכללים ודפוסי התנהגות שאינם עובדים טוב עבורכם

לקבל את מה שלא ניתן לשנות אצלכם בפנים או בעולם סביבכם

לבחור בערכי חיים ולנהל את חייכם סביב ערכים אלו

להפסיק לנסות לשנות את העבר, לפחד מהעתיד ולחיות את ההווה

נכתב תוך עיון מעמיק בספרם של הייז, סטרוסאל ווילסון, תרפיית קבלה ומחויבות...